ופרוייקטים בע"מ נ' גיאת

החלטה

בפני בקשת רשות ערעור על החלטות בית משפט השלום בפתח תקווה מיום 29.01.12 ומיום 12.02.12, בהן נדחו בקשות המבקשת לאישור ערבים, ונקבע כי יש לשעבד רכבים שבבעלות צד ג', והכל ביחס לתנאים שנקבעו על מנת שיבוטל פסק דין שניתן בהעדר הגנה מטעם המבקשת.

כנגד המבקשת ניתן פסק דין, בהעדר הגנה. סכום פסק הדין עולה כדי 300,000 ₪.

המבקשת הגישה בקשה לביטול פסק הדין, וביום 19.01.12 ניתנה החלטה הקובעת כי "ספק אם יש מקום לביטול" אך "לפנים משורת הדין" הוחלט כי פסק הדין יבוטל בכפוף למילוי מספר תנאים כפי שמפורט בהחלטה, בין היתר נתבקשו שתי ערבויות צד ג' עד לסכום של 300,000 ₪ כל אחד.

משביקשה המבקשת למלא אחר ערבויות אלו, התברר לה, לטענתה לראשונה, כי על פי נהלי בתי המשפט בהגשת ערבויות צד ג' ע"ס 300,000 ש"ח, יש לצרף אישור של שכר חודשי בסך 20,000 ₪ נטו לכל אחד מצדדי צד ג'. משרק אחד מהערבים עמד בתנאי זה, דחה ביהמ"ש ביום 29.01.12 את הבקשה לאישור ערבים. לבקשה נוספת שהגישה המבקשת לבימ"ש קמא, ניתנה החלטה מיום 12.02.12 כי ניתן לצרף את כל הערבים המוצעים, כאשר הערבויות הן ביחד ולחוד, ולהוסיף שעבוד על רכבים.

על ההחלטה מיום 12.02.12 הוגשה בקשה לעיון מחדש. ביום 15.02.12 ניתנה החלטה הדוחה את הבקשה לאחר שנקבע כי ביטול פסק הדין יגרום לעינוי דין למשיב מאחר והגלגל יוחזר לאחור וכי הערבים המוצעים אינם עומדים בנהלים.

לטענת המבקשת שגה בית משפט בהחלטותיו אלה, וכי הערבות המקובלת- תוך השוואה לעירבון המופקד בהליכי ערעור- הוא 10,000 ₪ בלבד, פסה"ד כנגד חברה והערבויות מתבקשות מאנשים פרטיים, הרכב שהוצע כערובה הוא בגדר רכוש נזיל, הערבויות שהתבקשו אינן מידתיות, ומעל הכל עומדת למבקשת זכותה היסודית לגישה לערכאות.

דיון-

דין הבקשה להידחות אף מבלי להידרש לתגובת המשיב.

אף שנראה כי העניין שבנדון נכלל בסעיף 1(7) לצו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור) תשס"ט-2009 , הקובע כי לא תינתן רשות ערעור ביחס להחלטה שהיא קבלת בקשה לביטול פסק דין, הרי שמחמת הספק אתייחס לבקשה לגופה.

כפי שנקבע בשורה של פסקי דין, קביעת גובה פיקדון הוא עניין המסור לשיקול דעת הערכאה הדיונית, ובימ"ש יתערב בכך רק במקרים חריגים (רע"א 4638/11 זכרי דוד נ' הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ (החלטה מיום 09.08.11); רע"א 1119/05 גולדסיל בע"מ נ' ביליה רוברט- נכסים ובניין בע"מ (החלטה מיום 27.02.05).

בנסיבות דומות לעניין הנדון בפני, קבע כב' השופט א. רובינשטיין ברע"א 119/05:

"... משבאה לכלל מסקנה כי ראוי לבטל את פסק הדין שניתן במעמד צד אחד, ביקשה השופטת להבטיח כי הצד שכנגד לא יצא ניזוק, מכאן החלטתה באשר להפקדת מלוא סכום התביעה, שעליה נתבקשה רשות הערעור בבית המשפט המחוזי וכאן. אני יוצא מהנחה, כי השופטת לא סברה שאין כל סיכוי להגנה. אמנם, טוענת המשיבה כי "חוסר הסיכוי של המבקשת להצליח בערעור מתגלה על פני הדברים, וכי המבקשת מעלה בבר"ע טענות שמטרתן לשנות ממצאים עובדתיים שנקבעו על ידי בית המשפט השלום כעראכה דיונית". אך עדיין לא היה למבקשת יומה בתביעה גופה".

ובהמשך-

"בדין נהג איפוא בית משפט השלום כשהשית על המבקשת ערובה רצינית. בקביעת התנאים שבהם מדברת תקנה 201 ("בתנאים שייראו לו בדבר הוצאות או בעניינים אחרים"). הסמכות- כדברי המחבר גורן (שם, 344) "היא רחבה ביותר"...".

וכל המוסיף גורע.

הבקשה נדחית.

משלא נתבקשה תגובת הצד שכנגד, אין צו להוצאות.

ניתן היום, ה' אדר תשע"ב, 28 פברואר 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: